הפרעת שטף בדיבור – כל מה שרציתם לדעת

הפרעת שטף בדיבור – כל מה שרציתם לדעת

הפרעת שטף בדיבור מתאפיינת בהופעת 'נתקים' בתהליך הפקת הגיות, בזמן שהאדם מנסה לדבר. לעתים קרובות, אדם עם הפרעת שטף יחזור על מלים או חלקי מלים ("ל-ל-להיכן אתה הולך?"), ו\או יבטא הגיות מסוימות בתנועה מתמשכת ("ששששמור לי מקום"). ייתכן ואדם כזה ייראה מתוח או קצר נשימה כאשר מדבר, ולעתים קרובות ההגייה תישמע חלושה או לא תישמע כלל. אצל רוב בני האדם מופיעים נתקים כאלה מפעם לפעם, למשל כאשר אנו שוכחים לרגע מילה באמצע משפט וממשיכים ב-"אמממ…." וכדומה, ולא תמיד נתק כזה יהווה הפרעה. עם זאת, כאשר מופקים יותר מדי נתקים – הם עלולים להכביד על התקשורת ולהקשות על התפקוד בחיי היומיום.

לרוב, להפרעת שטף ישנה השפעה על לפחות אחדות מהפעילויות היומיומיות, באופן משתנה מאדם לאדם: לכמה מהסובלים מההפרעה יתבטא הקושי בעת שיחה בטלפון או דיבור בפני קהל, ולאחרים בעת שיח עם אדם פנים מול פנים במהלך היום – בעבודה, בבית הספר או עם בני המשפחה. בשל כך, אחדים מהסובלים מההפרעה יגבילו השתתפותם בפעילויות שונות, מאחר ויחששו מתגובה של הסובבים לקושי שלהם. לעתים, אדם עם הפרעת שטף יסווה את הקושי על ידי כך שיעמיד פנים כי שכח מה התכוון לומר או אף יימנע מלדבר.

מהי שכיחות הפרעת השטף ומתי היא מופיעה?

לרוב, תסמיני הפרעת השטף ההתפתחותית מופיעים לראשונה בטווח שבין גיל שנתיים וחצי לארבע, ולעתים גם בגיל בית הספר היסודי (אף כי מופע זה פחות נפוץ). בשלבי ההפרעה הראשונים, בגיל הגן – התסמינים יהיו ניכרים במידה מועטה; לאחר מכן, בשנות בית הספר, רוב הסובלים מההפרעה ייעשו יותר מודעים לקשיי הדיבור ולתגובות הסביבה לכך.

חומרת ההפרעה בקרב ילדים עשויה להשתנות משבוע לשבוע ואף מיום ליום; אצל חלקם, המעצורים בדיבור "ייעלמו" למשך מספר שבועות, אך יצוצו לאחר מכן בחזרה. בגיל ההתבגרות ואצל מבוגרים התסמינים נוטים להיות יציבים יותר, אולם גם בקרבם חומרת ההפרעה תשתנה מזמן לזמן.

יש לציין, כי כשלושת-רבעי מהילדים בגיל הגן המתחילים להראות תסמינים של הפרעת שטף לא יפתחוה, בסופו של דבר, והתסמינים ייעלמו תוך מספר חודשים מתחילת הופעתם. הסיבה לכך אינה ברורה, ולא ניתן לקבוע מראש האם התסמינים המופיעים כעת – יישארו נוכחים גם בעתיד. התקווה היא כי עם התקדמות המחקר הנעשה כיום בתחום, מומחים יוכלו להבהיר מהם גורמי ההחלמה ומהלכה, עם טיפול ובלעדיו.

כיצד ניתן לאבחן הפרעת שטף?

הפרעת שטף בדיבור עשויה להופיע כאמור כבר בגיל הרך, ועל מנת לאתרה עורכים סדרת אבחונים, תצפיות וראיונות. על אף שקיימת מידה של אי-הסכמה בקרב מומחים לגבי מידת החשיבות של גורמי סיכון שונים, להלן כמה מהמשמעותיים שבהם:

  • היסטוריה משפחתית
  • הפרעה בשטף הנמשכת שישה חודשים לפחות
  • המצאות הפרעה \ הפרעות דיבור ו\או שפה נוספות

יש לציין כי אין ביכולת גורם בודד לנבא האם הילד יסבול מהפרעת שטף, אך שילוב של שניים או יותר מהגורמים הללו – יסייעו למומחה בבעיות דיבור ושפה להחליט האם דרוש טיפול.

אבחון הפרעת שטף צריך להיעשות על ידי מומחה לדיבור ושפה. בעת האבחון, המומחה יציין את מספר המעצורים בדיבור במצבים שונים, ויבחן גם את הדרכים בהן האדם עם ההפרעה מתמודד עמה. בנוסף, ייאסף מידע על גורמים נוספים המשפיעים על ההפרעה לשגרת היום של הילד (למשל – הקנטה מצד ילדים בבית הספר). ייתכן ויתבצעו אבחונים נוספים כגון קצב דיבור או מיומנויות לשוניות, בהתאם לגיל ולעבר. המידע מעובד על מנת לאשש את קיום ההפרעה, ובמידה וקיימת – לבדוק מהי מידת השפעתה על קיום אורח חיים תקין. המידע הנובע מהאבחון מאפשר לפתח תכנית טיפול אישית, שנועדה לסייע לילד לדבר יותר בשטף, לתקשר ביעילות רבה יותר ולהשתתף באופן מלא יותר בפעילויות היומיום.

מהו הטיפול המקובל להפרעת שטף, והאם הוא יעיל?

לרוב, תכנית הטיפול תהיה התנהגותית, כלומר – תלמד את האדם מיומנויות ודרכי התנהגות אשר תובלנה לשיפור התקשורת המילולית. לדוגמא – מיומנות שליטה בקצב הדיבור או פיקוח על הנשימה. כאשר אדם עם הפרעת שטף לומד לשלוט בקצב הדיבור, פעמים רבות הוא יסתגל לדבר באופן רך, מתון ושוטף יותר וכך יפיק משפטים ארוכים ורציפים יותר.

ניתן לסכם ולומר כי הפרעת השטף בדיבור נפוצה במידה מסוימת בקרב ילדים, מתבגרים ומבוגרים, ואין ספק כי היא משפיעה על התפקוד ועל חיי היומיום של הסובלים ממנה. לצד זאת, קיימים טיפולים – בעיקר התנהגותיים – אשר נעשים על ידי אנשי מקצוע מומחים, ואשר עשויים לשפר את איכות החיים ורמת התקשורת במידה משמעותית.

מוגש ע"י "עלה בשבילכם"- מרכז מידע,הכוונה וליווי להורים לילדים עם מוגבלות – aleh4u@aleh-israel.org