לומדים ממקצוענים- אד וורהול ממציא הסנוזלן בהדכה לצוות עלה ירושלים

לומדים ממקצוענים- אד וורהול ממציא הסנוזלן בהדכה לצוות עלה ירושלים

מרכז עלה בירושלים הינו מרכז השואף לתת את המקסימום לכל חניך המטופל ומתחנך בו, באופן תמידי ובכל המישורים.
אתמול התקיים כנס לאנשי מקצוע בהובלת עלה ומרכז פרס בנושא חדשנות בטיפול בילדים עם מוגבלויות מורכבות. בכנס השתתפו אנשי מקצוע מכל רחבי הארץ ומעבר לגדה.
כיבד אותנו בנוכחותו מר אד וורהול – ממציא הכלי הטיפולי – סנוזלן – שהגיע במיוחד מהולנד להעביר את ההרצאה המרכזית של היום.
היום (ה') אד וורהול המשיך ליום עיון נוסף בעלה ירושלים, נפגש עם אנשי מקצוע נוספים, צפה בכיתות והנחה את הצוותים בנושא של עבודה תחושתית.
המסר הגדול ביותר שהעביר בכל סדנאותיו ומפגשיו עם הצוות בעלה ירושלים- היה אמונתו בעבודה בקצב הילד.. לא להגיע דוקא להישגים אלא להיות קשובים לצרכיו תוך "הצעת" גירויים והצעות אך לא בהכתבות אינטנסיביות.
"זו דרך מחשבה חדשה" ציינה מוריה קסטרו יוזמת יום העיון. אנו כישראלים וכאנשי מקצוע אוהבים להצביע על התוצאות. ההצלחה שלנו נמדדת כך. בשיטה הייחודית של אד זכינו להחשף לצד נוסף ככלי טיפולי יעיל"
שלומית גרייבסקי מנכ"ל עלה בירושלים- הדגישה כי לאור כל מה שאד לימד אותנו גם בכנס המקצועי אתמול וגם היום בהדרכות לאנשי הצוות.. יש הרבה ללמוד מהתהליך. אד חשף בפנינו את תהליך בניית הסנוזלן. מהחשיבה הראשונית ועד היום.. יש הרבה מאד ללמוד מהתהליך!
זאת ועוד ציין אד שיש משהו שאיבדנו בשנת 2018.. עם כל הטכנולוגיה והשאיפה להישגיות איבדנו את הסבלנות לתהליך ולאפשרות להיות קשובים לאדם מולנו- בעיקר כשמדובר באדם עם מוגבלות שלא יכול לבטא רצונותיו בע"פ.
יפעת משה- ראש תחום ריפוי בעיסוק בעלה שיתפה "מאד נהניתי היום, נהניתי לשמוע את זויתו הנוספת של אד. נקודת מבט אחרת הוא מאמין בBEING (פשוט להיות) ופחות לעשות.
ילדים וצעירים בעלה זקוקים שיהיו איתם בקצב שלהם, הרבה מעבר ללימוד..
לפי שיטתו של אד, הנתינה הגדולה ביותר לאנשים עם מוגבלות קשה (ואולי לכל אדם) היא בהבנה שלכל אדם קצב אחר. לא להכתיב לזולת קצב התקדמות ולא סדר יום נוקשה.. לאט לאט ובהאזנה כנה לצרכים – יתפתח החניך למקסימום יכולותיו.. לא ללמד אותו דברים גדולים אלא לסייע לו בדברים קטנטנים והוא ימצא את דרכו.
בתיה קלרמן- מרפאה בעיסוק ושותפה בצוות הושבה מוסיפה לדוג' שעל פי שיטתו של אד עדיף לקיים פעילות פרטנית על פני קיום פעילות בקבוצה.. "להושיב אותם ליד החברים, הם כבר יימצאו אחד את שני. לא ל"הכריח" אותם ליצור חברויות.. להתחבר לסדר יום הטבעי של הילד..בקצב שלהם.
אד וורהול אדם חם וסבלני- נפגש עם אנשי הצוות הפרא רפואי והחינוכי, צפה בכיתות וחווה דעתו על שראה, ציין את ההבדלים המהותיים בין התרבות הישראלית לזו בהולנד והבין את העומס בדרישות חיצוניות אך עם כל זאת, חזר ושינן את משנתו על האטת הקצב ונתינת מרחב גדול לכל חניך.
אד נהנה מאד מההיכרות עם הצוות המקסים בעלה ירושלים והתרגש לבקר במרכז שמיישם את המצאתו- הסנוזלן.
הדיון הפילוסופי שהתעורר בסיום היום, היתה ההוכחה עד כמה הצוות נהנה ובלמידה מתמדת להשגת המטרות המותאמות לכל ילד.
אד וורהול
עבד בשנות ה70 בביה"ס לילדים ברמת תפקוד נמוכה. במוסד שעבד הנוהל היה להשאיר כל הזמן את הילדים במיטה. שלא ייפצעו או ימותו.. החליפו טיטול, האכילו והחזירו למיטה.. לא היתה שום אינטראקציה חוץ מזה. אד ניסה לשכנע את הצוות להוציא את הילדים החוצה לאויר הצח- שירגישו חום/ קור. המוסד טען שאין שום צורך בזה..
יום אחד תלה אד מן מובייל פשוט מעל ראשי הילדים במיטות.. וגילה שהילדים ממש התעניינו..  בשלב הבא, הצליח לשכנע את הצוות להוריד את הילדים למזרנים פשוטים. הילדים הגיבו בהתרגשות רבה. הוריהם היו מאושרים.. הדרך לסנוזלן היתה ברורה לו.. חדר שיעניק לילדים האלה את מירב הגירויים.. חדר חשוך עם אורות צבעוניים ומוזיקה שקטה תוך תנועה עדינה והמון גירוי… הסנוזלן היום מהווה כלי טיפולי מדהים בטיפול באנשים עם מוגבלות אבל לא רק.
במרכז עלה בירושלים שני חדרי סנוזלן מפוארים, חניכים רבים מטופלים בהם לשעות של הנאה ורוגע. כמו כן, 2 ארונות סנוזלן ניידים לשימוש בכיתות- טיפול קבוצתי תוך כדי גרייה.